שימוש ברשימות מותאמות אישית של כתובות URL למניעת אובדן נתונים ב-Chrome

רשימות של כתובות URL זמינות ללקוחות שרכשו את Chrome Enterprise Premium. פרטים נוספים על שילוב DLP עם Chrome Enterprise Premium זמינים במאמר איך משתמשים ב-Chrome Enterprise Premium לשילוב של DLP ב-Chrome.

כדי לחזק את הכללים למניעת אובדן נתונים (DLP) בדפדפן Chrome, אתם יכולים ליצור רשימה של כתובות URL בהתאמה אישית. רשימות של כתובות URL בהתאמה אישית מאפשרות לכם להשתמש בהגדרות של כללים כדי לחסום את הגישה של המשתמשים לקישורים מסוימים, להזהיר את המשתמשים לגבי קישורים מסוכנים לפני שהם ממשיכים, או לתעד נתיב ביקורת של ביקורים בקישורים מסוימים.

מהי רשימת כתובות URL?

רשימת כתובות URL היא אוסף של כתובות URL שאפשר להשתמש בהן בכללי DLP ב-Chrome. אתם יכולים להשתמש בהם לצד כללי DLP מותאמים אישית וגורמים אחרים להתאמה.

פורמטים נתמכים של רשימות כתובות URL

הפורמט הבסיסי של רשומה ברשימת כתובות URL הוא <host>/< path>. יש תמיכה במספרי יציאות, בכתובות IPv4 ובכתובות IPv6. הנה כמה דוגמאות לכתובות URL תקינות ברשימת כתובות ה-URL:

  • example.com
  • example.com:3000
  • subdomain.example.com
  • example.com/a/long/path
  • 192.168.0.1
  • ‎[2001:db8:85a3:0:0:8a2e:370:7334]/Path

המארח לא תלוי אותיות רישיות, אבל הנתיב כן. לכן, רשומה ברשימת כתובות ה-URL שמסתיימת ב-‎/path שונה מרשומה ברשימת כתובות ה-URL שמסתיימת ב-‎/Path.

פורמטים ופרמטרים לא נתמכים של רשימות כתובות URL

הפורמטים והפרמטרים הבאים של כתובות URL לא נתמכים ברשימות של כתובות URL בהתאמה אישית. אם משתמשים בהם, המערכת מתעלמת מהם והם לא נשמרים כחלק מהרשומה:

  • סכמת URL (הכתובת https://example.com נשמרת ברשימת כתובות ה-URL בתור example.com)
  • פרמטרים של שאילתה (example.com?user=1 נשמר ברשימת כתובות ה-URL בתור example.com)
  • עוגנים (example.com#section1 נשמר ברשימת כתובות ה-URL בתור example.com)
  • לוכסן בסוף כתובת URL (למשל, example.com/ ‎ נשמרת ברשימת כתובות ה-URL בתור example.com)
  • תווים כלליים לחיפוש (הפורמט ‎*.example.com לא תקין ואי אפשר לשמור אותו)

הערה: רשימות של כתובות URL משתמשות בהתאמה למחרוזת משנה. רשומה של example.com תואמת באופן אוטומטי לכל תתי-הדומיינים (כמו sub.example.com) והנתיבים. כדי לבצע התאמת דפוסים מתקדמת, אתם יכולים להשתמש בביטויים רגולריים. פרטים נוספים מופיעים במאמר דוגמאות לביטויים רגולריים.

דוגמה לרשימה של כתובות URL מותאמות אישית

נניח שיש לכם רשימה של כתובות URL בהתאמה אישית שכוללת את 6 הרשומות הבאות:

  1. example.com/path/1
  2. example.com/Path
  3. subdomain.example3.com
  4. 192.168.0.1
  5. [1:2:3:4:5:6:7:8]:3000
  6. 192.168.0.2/path

בכל פעם שיוצרים כלל שמוגדר כפעיל ומשתמש ברשימה הזו כתנאי, כל כתובת URL שהמשתמש מזין בסרגל הכתובות נבדקת מול הרשימה, וכל התאמה מפעילה את הכלל.

הערה: חשוב לזכור שכתובת IP ושם הדומיין שממופה ל-DNS מייצגים שתי כתובות URL נפרדות שאפשר לבדוק מול רשימת כתובות URL.

בטבלה הבאה מוצגות דוגמאות לכתובות URL שמשתמשים יכולים לבקר בהן, והסבר למה כתובת ה-URL תפעיל או לא תפעיל את הכלל.

כתובת URL שהוזנה בסרגל הכתובות האם הוא מפעיל את הכלל?
http://example.com/path/1?param1=1#heading כן. מכיוון שהמערכת מתעלמת מהסכימה, מהפרמטר של השאילתה ומהעוגן, הפורמט של כתובת ה-URL הזו תואם לכתובת ה-URL הראשונה ברשימה.
https://subdomain.examPLE.com/path/1/2/3 כן. מכיוון שהסכימה לא נלקחת בחשבון ושם המארח לא תלוי אותיות רישיות ברשימות של כתובות URL, הפורמט של כתובת ה-URL הזו תואם לכתובת ה-URL הראשונה ברשימה.
http://example.com/path לא. מכיוון שהנתיב תלוי אותיות רישיות ברשימות של כתובות URL, ואף נתיב מהרשימה שלכם הוא לא מחרוזת משנה של הנתיב הזה, הפורמט של כתובת ה-URL הזו לא תואם לאף כתובת URL ברשימה שלכם.
https://example3.com/Path לא. מכיוון שהרשומה של example3.com ברשימת כתובות ה-URL כוללת תת-דומיין שלא נכלל בכתובת ה-URL הזו, אין התאמה.
http://192.168.0.1:8080/1/2/3 כן. כתובת ה-URL הרביעית ברשימה היא מחרוזת משנה של כתובת ה-URL הזו, ולכן יש התאמה.
https://[01:02:03:04:05:06:07:08]:3000 כן. הכתובת של כתובת ה-URL הזו היא כתובת IPv6 מילולית, ולכן היא מושווית לרשימת כתובות ה-URL באמצעות הצורה המקוצרת שלה, והיא תואמת לכתובת ה-URL החמישית ברשימה.
http://192.168.0.2/path1234/2#heading כן. כתובת ה-URL השישית ברשימה היא מחרוזת משנה של כתובת ה-URL הזו, ולכן יש התאמה.
https://[1.2.3.4.5.6.7.8]/Path לא. למרות שלכתובת ה-URL הזו יש את אותו מארח כמו לכתובת ה-URL החמישית ברשימה, היא לא כוללת את היציאה של כתובת ה-URL הזו. לכן אין התאמה.

מגבלות גודל של רשימות כתובות URL

  • האורך המקסימלי של כל רשומה ברשימת כתובות ה-URL הוא 150 תווים.
  • המספר המקסימלי של רשומות ברשימת כתובות ה-URL הוא 20,000, או גודל כולל של 1MB, לפי מה שקורה קודם.
  • המספר המקסימלי של כתובות URL שמותרות לדומיין בודד הוא 800, או 60KB, המוקדם מביניהם. לדוגמה, בדומיין example.com לא יכולות להיות יותר מ-800 כתובות URL ברשימה אחת.

שימוש ברשימת כתובות URL למניעת אובדן נתונים (DLP) ב-Chrome

כדי להשתמש ברשימת כתובות URL ל-DLP ב-Chrome, צריך ליצור גלאי של רשימת כתובות URL וכלל שכולל את רשימת כתובות ה-URL כאחד מהתנאים שלו.

שלב 1: יוצרים גלאי של רשימת כתובות URL

לפני שמתחילים: אם צריכים להגדיר מחלקה או צוות עבור ההגדרה הזאת, עוברים אל הוספת יחידה ארגונית.

  1. במסוף Google Admin, נכנסים לתפריט ואז אבטחה ואז שליטה בגישה ובנתונים ואז הגנה על נתונים.

    כדי לעשות את זה צריך הרשאות אדמין לצפייה בכללי DLP וניהול כללי DLP.

  2. בקטע כללים וגלאים להגנה על נתונים, לוחצים על ניהול הגלאים.
  3. לוחצים על הוספת גלאי ואז רשימת כתובות URL.
  4. בקטע שם, מזינים שם ואם רוצים מוסיפים גם תיאור.
  5. בוחרים באחת מהאפשרויות הבאות:
    • אם רשימת כתובות ה-URL קצרה, או אם רוצים להוסיף כמה כתובות לרשימה קיימת, לוחצים על הוספת כתובת URL. מזינים את כתובות ה-URL בשדה הטקסט, ומפרידים ביניהן באמצעות פסיקים.
    • כדי להעלות קובץ CSV של כתובות URL או לערוך רשימה קיימת, לוחצים על עדכון מספר כתובות URL בו-זמנית.
      • כדי לייצא גלאים שמכילים רשימות של כתובות URL, לוחצים על Export Detectors.
  6. לוחצים על יצירה.

שלב 2: יוצרים כלל DLP עם תנאי של רשימת כתובות URL

  1. במסוף Google Admin, נכנסים לתפריט ואז אבטחה ואז שליטה בגישה ובנתונים ואז הגנה על נתונים.

    כדי לעשות את זה צריך הרשאות אדמין לצפייה בכללי DLP וניהול כללי DLP.

  2. בקטע כללים וגלאים להגנה על נתונים, לוחצים על ניהול כללים ואז הוספת כלל ואז כלל חדש.
  3. מזינים שם לכלל, ואם רוצים מוסיפים גם תיאור.
  4. בקטע אפליקציות, בוחרים באפשרות Google Chrome ואז בוחרים באפשרות שמפעילה את הכלל (לדוגמה, כתובת ה-URL שביקרו בה).
  5. לוחצים על המשך.
  6. בקטע פעולות, בוחרים פעולה ל-Chrome (לדוגמה, חסימה).
  7. לוחצים על המשך.
  8. בקטע היקף, לוחצים על כל המשתמשים ב your-organization.
    • (אופציונלי) כדי לכלול או להחריג יחידות ארגוניות או קבוצות שהכלל חל עליהן, לוחצים על האפשרות המתאימה. הערה: יחידות ארגוניות יכולות להכיל כל שילוב של מכשירים ומשתמשים. אם יש סתירה בין היחידות הארגוניות לקבוצות, הקבוצה מקבלת עדיפות.
  9. בקטע Content conditions, לוחצים על Add Condition ומגדירים את התנאי באופן הבא:
    • בקטע סוג התוכן לסריקה, בוחרים באפשרות כתובת URL.
    • בקטע מה לסרוק, בוחרים באפשרות התאמה של כתובת URL מרשימת כתובות ה-URL.
    • בשדה רשימת כתובות URL, בוחרים את השם של רשימת כתובות ה-URL שיצרתם בשלב 1.
  10. לוחצים על המשך.
  11. בדף פרטי הכלל, בוחרים סטטוס:
    • פעיל – הכלל מתחיל לפעול באופן מיידי.
    • לא פעיל – הכלל לא פועל באופן מיידי, כך שיש לכם זמן לבדוק אותו ולשתף אותו עם בעלי העניין. כדי להפעיל כלל לא פעיל, פועלים לפי השלבים שמפורטים בקטע הפעלת כלל לא פעיל שבדף הזה.
  12. לוחצים על יצירה.

הפעלת כלל לא פעיל

אם יש לכם כלל לא פעיל, אתם יכולים להפעיל אותו באופן הבא:

  1. במסוף Google Admin, נכנסים לתפריט ואז אבטחה ואז שליטה בגישה ובנתונים ואז הגנה על נתונים.

    כדי לעשות את זה צריך הרשאות אדמין לצפייה בכללי DLP וניהול כללי DLP.

  2. בקטע כללים וגלאים של הגנה על נתונים, לוחצים על ניהול כללים.
  3. בעמודה סטטוס, לוחצים על לא פעיל לצד הכלל שרוצים להפעיל ובוחרים באפשרות פעיל.
  4. בתיבה השבתת הכלל, לוחצים על אישור.