אתם יכולים להשתמש בפקודה sync-cmd וב-Google Cloud Directory Sync (GCDS) כדי להריץ סנכרונים משורת הפקודה.
מתי כדאי לסנכרן משורת הפקודה
כשמגדירים או משנים את ההגדרות, צריך להריץ סנכרון ידני מאשף ההגדרות. כך תוכלו לבדוק את הנתונים המסונכרנים ולוודא שהם תקינים. פרטים נוספים זמינים במאמר בנושא ביצוע סנכרון ידני.
אחרי שמסיימים לבצע שינויים בהגדרות, אפשר להפוך את תהליך הסנכרון לאוטומטי באמצעות שורת הפקודה. אפשר לשלב סנכרונים בכל סקריפט של תזמון או של אצווה שבו רוצים להשתמש. אפשר גם להשתמש בכלי של צד שלישי כדי להפוך את הסנכרון לאוטומטי. פרטים נוספים זמינים במאמר בנושא תזמון סנכרונים אוטומטיים.
שימוש בשורת הפקודה
מריצים את הפקודה sync-cmd מספריית ההתקנה של GCDS ומזינים את הפקודה בשורה אחת. אתם יכולים להשתמש בארגומנטים של הפקודות שמפורטים בהמשך כדי לבצע מגוון פעולות, כמו:
- מחילים את השינויים שזוהו.
- לקרוא קובץ ספציפי.
- מגדירים את רמת הפירוט של הרישום ביומן.
טיפ: כדי לקבל מידע על הארגומנטים הזמינים של הפקודה, מזינים את sync-cmd -h.
ארגומנטים של פקודות ודוגמאות
ארגומנטים של פקודות
| ארגומנט (אפשר להשתמש בכל אחת מהאפשרויות) | תיאור |
|---|---|
-a |
מחיל את כל השינויים שזוהו.
הערה: אם לא משתמשים בארגומנט הזה, הסנכרון פועל כבדיקה בלבד ולא מתבצעים שינויים בחשבון Google. כדי לקבל את התוצאות הכי טובות, כדאי להריץ סנכרון לבדיקה בלי הארגומנט הזה לפני שמריצים סנכרון מלא איתו. |
-c |
מציינת את קובץ התצורה מסוג XML שצריך לטעון.
חשוב: צריך לכלול קובץ XML תקין עם הארגומנט הזה. מידע נוסף זמין במאמר איך עובדים עם קובצי תצורה. |
-cs |
לא כולל סכימות בהתאמה אישית.
השתמשו באפשרות הזו אם אתם לא רוצים לסנכרן נתונים של סכימה מותאמת אישית של משתמשים. |
-d |
התעלמות ממגבלות המחיקה שהוגדרו. |
-f |
מנקה את העותק השמור במטמון של הנתונים בחשבון Google לפני הפעלת הסנכרון.
חשוב: שימוש לא נכון עלול לגרום לפגיעה בביצועים. אל תשתמשו באפשרות הזו, אלא אם צוות התמיכה הנחה אתכם לעשות זאת. |
-g |
לא כולל קבוצות.
האפשרות הזו מתאימה אם רוצים לסנכרן משתמשים, אבל לא קבוצות. |
-h |
הצגת מידע עזרה ויציאה. |
-l |
ההגדרה הזו מחליפה את רמת היומן שמוגדרת כברירת מחדל או את הרמה שהוגדרה בערך שצוין. הערכים החוקיים (בסדר עולה של פירוט) הם FATAL, ERROR, WARN, INFO, DEBUG ו-TRACE.
ברוב המקרים, מומלץ להגדיר את רמת היומן ל-INFO. |
-lic |
לא כולל רישיונות.
אפשר להשתמש באפשרות הזו אם לא רוצים לסנכרן נתוני רישיונות של משתמשים. |
-o |
מגבילה את כל הסנכרונים שפועלים למופע אחד לכל קובץ תצורה מסוג XML. כך אפשר למנוע הפעלה של כמה מופעים בטעות (לדוגמה, באמצעות מתזמן או משימת cron). הארגומנט תקף רק עם הארגומנט כדי לפתור את הבעיה, אפשר לעבור למאמר למה GCDS לא מפעיל סנכרון משורת הפקודה? |
-ou |
החרגה של יחידות ארגוניות. |
-r |
כתיבת דוחות בקובץ פלט שצוין, בנוסף ליומן. |
-s |
לא כולל אנשי קשר משותפים. |
-u |
לא כולל משתמשים.
האפשרות הזו מתאימה אם רוצים לסנכרן קבוצות, אבל לא משתמשים. |
-v |
הצגת מידע קצר על גרסת האפליקציה. |
-V |
הצגת מידע מפורט על גרסת האפליקציה, אבל לא סנכרון שלו. |
דוגמאות
Windows
דוגמה 1: הפעלת סנכרון מדומה באמצעות קובץ התצורה של XML C:\Users\user\gdcs-config.xml:
sync-cmd -c C:\Users\user\gdcs-config.xml
דוגמה 2: הפעלת סנכרון מלא, כולל החלת כל השינויים שזוהו, באמצעות קובץ התצורה של XML C:\Users\user\gdcs-config.xml:
sync-cmd -a -c C:\Users\user\gdcs-config.xml
Linux
דוגמה 1: הפעלת סנכרון מדומה באמצעות קובץ התצורה של XML /path/gcds-config.xml:
sync-cmd -c /path/gcds-config.xml
דוגמה 2: הרצת סנכרון מלא, כולל החלת כל השינויים שזוהו, באמצעות קובץ התצורה של XML /path/gcds-config.xml:
sync-cmd -a -c /path/gcds-config.xml
בדיקת קוד היציאה
אחרי שמריצים את הסנכרון או הסימולציה משורת הפקודה, מקבלים את אחד מקודי היציאה הבאים:
- 0 – הסנכרון הושלם בלי בעיות סנכרון, וכל השינויים לא חורגים מהמגבלות שהוגדרו.
- 255 – הסימולציה הושלמה. או שהסנכרון הושלם ויש בעיות בסנכרון, כמו שינויים שחרגו מהמגבלות שהוגדרו או שמשתמש לא הצליח להסתנכרן.
השלב הבא
חשוב לעקוב אחרי כל הסנכרונים ולבדוק באופן קבוע אם יש הודעות. פרטים נוספים זמינים במאמר הגדרת התזכורות.
Google, Google Workspace וסימנים וסמלי לוגו קשורים הם סימנים מסחריים של Google LLC. כל שמות החברות והמוצרים האחרים הם סימנים מסחריים של החברות שאליהן הם משויכים.