שימוש בכלי לתכנון העברה מ-Exchange Online

אתם יכולים להשתמש בכלי לתכנון העברה כדי להעריך את הנתונים של הארגון ב-Microsoft Exchange Online לפני שתגדירו ייבוא מתקדם של נתונים אל Google Workspace.

שלב 1: התקנת כלי התכנון להעברה

לפני שמתחילים: מוודאים שגרסה Python 3.10 ואילך מותקנת במערכת.

התקנת כלי לתכנון העברה ב-Windows

1. עוברים אל python.org/downloads ומורידים את תוכנת ההתקנה העדכנית.
2. מסמנים את התיבות tcl/tk and IDLE ו-Add Python to PATH.

3. כדי להחזיר את מזהי הגרסה של Python ו-pip, מזינים את הפקודות הבאות בשורת הפקודה או באמצעות Microsoft PowerShell:

   python --version

   ‫pip --version

התקנת כלי לתכנון העברה ב-macOS

1. עוברים אל python.org/downloads ומורידים את קובץ ההתקנה של macOS. אפשר גם להשתמש ב-Homebrew מאפליקציית הטרמינל ולהזין את הפקודה הבאה:

   brew install python

2. אם אתם משתמשים ב-Homebrew או נתקלים בבעיות בממשק האינטרנט, כדי להתקין את ספריית Tkinter, מזינים את הפקודה הבאה:

   brew install python-tk

3. כדי להחזיר את מזהי הגרסה של Python ו-pip, מזינים את הפקודות הבאות בשורת הפקודה או באמצעות Microsoft PowerShell:

   python3 --version

   pip3 --version

4. מזינים את הפקודה הבאה:

   pip3 install customtkinter requests pandas psutil Pillow urllib3 sortedcontainers aiohttp certifi

התקנה של כלי לתכנון העברה ב-Linux

1. כדי להתקין את Python, מזינים את הפקודה הבאה:

   sudo apt-get update

   sudo apt-get install python3 python3-pip

2. כדי להתקין את Tkinter, מזינים את הפקודה הבאה:

   sudo apt-get install python3-tk

3. כדי להתקין תלויות, מזינים את הפקודה הבאה:

   pip3 install customtkinter requests pandas psutil Pillow urllib3 sortedcontainers aiohttp certifi

שלב 2: הגדרת סביבה וירטואלית (אם צריך)

אם הארגון שלכם לא מאפשר להתקין חבילות באופן גלובלי, אתם יכולים להגדיר סביבה וירטואלית באופן הבא:

1. כדי ליצור את הסביבה, מזינים אחת מהפקודות הבאות:

   • ב-Windows, מזינים python -m venv venv.
   • ב-macOS או ב-Linux, מזינים python3 -m venv venv.

2. כדי להפעיל את הסביבה, מזינים אחת מהפקודות הבאות:

   • ב-Windows, מזינים .\venv\Scripts\activate.
   • ב-macOS או ב-Linux, מזינים source venv/bin/activate.

3. מזינים את הפקודה הבאה:

   pip3 install customtkinter requests pandas psutil Pillow urllib3 sortedcontainers aiohttp certifi

שלב 3: הגדרת Azure

כדי ליצור אפליקציית Microsoft Azure בפורטל Azure, פועלים לפי השלבים הבאים. מטעמי אבטחה, מומלץ לרשום את האפליקציה החדשה כדייר יחיד.

1. אדמינים צריכים להיכנס לפורטל Azure.
2. עוברים אל Azure Services App registrations.
3. לוחצים על New Registration (רישום חדש) ומזינים שם לאפליקציה (לדוגמה, Advanced import app).
4. בקטע סוגי חשבונות נתמכים, לוחצים על חשבונות רק בספרייה הארגונית הזו כדי ליצור אפליקציה עם דייר יחיד.
5. לוחצים על הרשמה.

שלב 4: מתן הרשאות API ל-Azure

1. באפליקציית Azure, בקטע Manage, לוחצים על API permissions.
2. לוחצים על הוספת הרשאה ממשקי Microsoft API Microsoft Graph.

3. בקטע הרשאות לאפליקציה, בוחרים באחת מהאפשרויות הבאות:

   • User.Read.All
   • Group.Read.All
   • Mail.Read
   • Contacts.Read
   • Calendars.Read
   • MailboxFolder.Read.All
   • MailboxSettings.Read

4. לוחצים על הוספת הרשאות.

5. לוחצים על Grant admin consent for (מתן הסכמת אדמין עבור) הארגון שלכם.

שלב 5: יצירת סוד הלקוח

1. בקטע Manage, לוחצים על Certificates & secrets New client secret.
2. מזינים תיאור, בוחרים תקופת תפוגה ולוחצים על הוספה.
3. מעתיקים את ערך הסוד של הלקוח ושומרים אותו במקום בטוח. הערך מוצג רק פעם אחת.

שלב 6: איסוף פרטי הכניסה של האפליקציה

חשוב: צריך לאחסן את פרטי הכניסה של האפליקציה בצורה מאובטחת. אם פרטי הכניסה ידלפו, האקרים יוכלו לגשת לכל הנתונים שלכם.

לוחצים על Overview (סקירה כללית) ורושמים בצורה מאובטחת את פרטי הכניסה הבאים:

• מזהה אפליקציה (לקוח)
• מזהה ספרייה (דייר)

שלב 7: פותחים את כלי התכנון להעברה (אם צריך)

אם יצרתם סביבה וירטואלית, מבצעים את השלבים הבאים:

1. בשורת פקודה או באפליקציית הטרמינל, עוברים לתיקייה עם הסקריפט cd path/to/migration-planner.

2. מריצים אחד מהסקריפטים הבאים:

   • ב-Windows, מזינים python migration_planner.py.
   • ב-macOS או ב-Linux, מזינים python3 migration_planner.py.

שלב 8: הפעלת הכלי לתכנון העברה

1. בחלון Migration Planner Selector, בשדה Select Workload (בחירת עומס עבודה), בוחרים באפשרות Exchange.
2. בשדה מזהה דייר, מזינים את מספר המזהה הייחודי של הדייר ב-Azure.
3. בשדה Client ID (מזהה לקוח), מזינים את מספר המזהה הייחודי של חשבון Exchange Online.
4. בקטע Client Secret (סוד לקוח), מזינים את הערך של סוד הלקוח לדייר Azure.

5. בשדה מקור, בוחרים באחת מהאפשרויות הבאות:

   • סריקת כל המשתמשים – סריקה של כל המשתמשים בארגון ב-Exchange Online.

   • העלאת קובץ CSV – העלאה של קובץ ערכים מופרדים בפסיקים (CSV) שבו מפורטים המשתמשים ב-Exchange Online שרוצים לסרוק.

     בקובץ ה-CSV, מוסיפים את כותרות העמודות Email ID (מזהה אימייל) ו-Type (סוג). בעמודה מזהה אימייל, מזינים כתובת אימייל לכל משתמש או לכל תיבת דואר של קבוצה שרוצים לסרוק. כל משתמש צריך להיות בשורה נפרדת. בעמודה Type (סוג), מזינים User (משתמש) או Group Mailbox (תיבת דואר קבוצתית) כדי לזהות כל כתובת אימייל.

     לדוגמה:

     כתובת אימייל	סוג
     kim@example.com	משתמש
     staging@example.com	תיבת דואר קבוצתית

6. (אופציונלי) כדי לבחור הגדרות ספציפיות לנתונים ולמשימות, לוחצים על הצגת הגדרות מתקדמות ובוחרים באחת מההגדרות הבאות:

   1. בקטע הגדרות סריקה, בוחרים את סוגי הנתונים שרוצים לסרוק אצל כל המשתמשים:

      • אנשי קשר
      • יומנים
      • אימיילים
      • אימיילים מוצפנים
      • ארכיון במקום
      • שיתוף אימיילים
      • תיבות דואר קבוצתיות

   2. כדי לבחור את מספר המשימות שהכלי לתכנון מריץ בכל פעם, משנים את הערך של מקבילות.

   3. כדי לבחור כמה קבוצות של נתונים יסרקו המתכנן בכל פעם, משנים את המיקום של פס ההזזה Parallel Batches (קבוצות מקבילות).

7. לוחצים על קבלת הערכות לגבי ההעברה כדי להפעיל את כלי התכנון להעברה.

   תוכלו לראות עדכונים על הסריקה בזמן אמת בזמן שהכלי לתכנון פועל.

8. בסיום הסריקה, בודקים את תוכנית ההעברה, שכוללת הערכה לגבי משך הזמן שיידרש לכלי לייבוא הנתונים כדי לייבא את כל הנתונים שנסרקו באמצעות השיטה המתקדמת.

9. (אופציונלי) כדי לשמור את המידע מסריקה שהושלמה, לוחצים על ייצוא יומנים ועל ייצוא הדוח המלא.

‫Google‏, Google Workspace וסימנים וסמלי לוגו קשורים הם סימנים מסחריים של Google LLC. כל שמות החברות והמוצרים האחרים הם סימנים מסחריים של החברות שאליהן הם משויכים.