דוגמאות לבקרת גישה מבוססת-הקשר במצב בסיסי

התכונה הזו נתמכת במהדורות הבאות: Frontline Standard ו-Frontline Plus,‏ Enterprise Standard ו-Enterprise Plus,‏ Education Standard ו-Education Plus,‏ Enterprise Essentials Plus ו-Cloud Identity Premium. השוואה בין מהדורות

במאמר הזה מתוארים תרחישים נפוצים של בקרת גישה מבוססת-הקשר, ומוצגות הגדרות לדוגמה שפותחו במצב בסיסי.

במאמר דוגמאות לבקרת גישה מבוססת-הקשר במצב מתקדם תוכלו למצוא דוגמאות לרמות גישה שפותחו במצב מתקדם (באמצעות עורך CEL).

לאפשר לקבלני משנה לגשת רק דרך הרשת של הארגון

חברות רבות רוצות להגביל את הגישה של קבלני משנה למשאבים של החברה. לדוגמה, חברות שמשתמשות בקבלנים כדי לענות לשיחות תמיכה כלליות או לעבוד במרכזי עזרה ובמוקדים טלפוניים. בדומה לעובדים במשרה מלאה, לקבלני משנה חייב להיות רישיון נתמך כדי שהם יהיו כפופים למדיניות של בקרת גישה מבוססת-הקשר.

בדוגמה הזו, קבלני משנה מקבלים גישה למשאבים של החברה רק מטווח ספציפי של כתובות IP של החברה.

שם רמת הגישה contractor_access
קבלן מקבל גישה אם הוא: מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1 רשת משנה של כתובות IP (גלויה לכולם)
74.125.192.0/18
הקצאה של רמת גישה יחידות ארגוניות לקבלנים
כל האפליקציות שהקבלנים משתמשים בהן

חסימת גישה מכתובות IP של חוטפי דפדפנים ידועים

כדי להגן על משאבי החברה מפני פריצה, חברות רבות חוסמות את הגישה למקורות שידועים כבעלי סיכון גבוה.

בדוגמה הזו, כתובת ה-IP‏ 74.125.195.105 חסומה. המשתמשים מקבלים גישה למשאבים של הארגון אם הסשנים שלהם מגיעים מכתובת IP אחרת. אפשר לציין כמה כתובות וטווחי IP.

שם רמת הגישה block_highrisk
משתמשים מקבלים גישה אם הם: לא מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1 רשת משנה של כתובות IP (גלויה לכולם)
74.125.195.105
הקצאה של רמת גישה היחידה הארגונית ברמה העליונה
כל האפליקציות

מתן גישה מרשת פרטית ספציפית ב-Google Cloud

חברות רבות מנתבות את תנועת המשתמשים ל-Google דרך ענן וירטואלי פרטי (VPC). ‫VPC היא רשת מאובטחת ומבודדת בתוך סביבת Google Cloud.

חשוב לזכור שתנועה שמנותבת דרך ה-VPC עשויה להשתמש בכתובות IP פרטיות. זה יכול לגרום לבעיות בכללי מדיניות שקשורים לכתובות IP ציבוריות או לאזורים.

בדוגמה הזו, אתם יכולים לאפשר תנועה מרשתות ה-VPC הספציפיות האלה.

שם רמת הגישה vpc_access
משתמשים מקבלים גישה אם הם… מתאימים למאפיינים
מאפיינים של תנאי 1

רשת משנה של כתובות IP (פרטית)

רשת משנה פרטית של כתובות IP:

//compute.googleapis.com/projects/project-

name-test/global/networks/network-name

רשת משנה של VPC: ‏ 74.125.192.0/18

הקצאה של רמת גישה

יחידות ארגוניות לכל המשתמשים

כל האפליקציות שקבלני משנה משתמשים בהן

דברים חשובים שכדאי לזכור:

  • תנועה ישירה בלבד: רמת הגישה הזו פועלת רק לתנועה שמגיעה ישירות לשרתים של Google מה-VPC שברשימת ההיתרים. אם התנועה עוברת קודם דרך רשת או מנהרה אחרת, לא תתקבל גישה. ‫Google מזהה רק את ה-VPC האחרון ששולח את התנועה לשרתים שלה.
  • הרשאות אדמין: כדי להציג רשתות VPC ולהגדיר את רמת הגישה הזו, לאדמינים צריך להיות תפקיד מתאים בניהול זהויות והרשאות גישה (IAM) (לדוגמה, compute.networks.list,‏ compute.subnetworks.list וכו').
  • רשתות VPC חיצוניות: רשת ה-VPC שאתם מוסיפים לרשימת ההיתרים יכולה להיות מחוץ לדומיין הנוכחי שלכם ב-Google Cloud. לאדמין צריכה להיות הרשאת צפייה כדי להוסיף את ה-VPC החיצוני.

איך מאשרים או חוסמים גישה ממיקומים ספציפיים

אם יש לכם עובדים שנוסעים באופן קבוע למשרדים מרוחקים של החברה או של שותפים, אתם יכולים לציין את המיקומים הגיאוגרפיים שמהם הם יכולים לגשת למשאבי החברה.

לדוגמה, אם קבוצה של אנשי מכירות מבקרת באופן קבוע לקוחות באוסטרליה ובהודו, אתם יכולים להגביל את הגישה של הקבוצה למשרד הביתי שלהם, לאוסטרליה ולהודו. אם הם נוסעים למדינות אחרות לחופשה אישית כחלק מנסיעת עסקים, הם לא יכולים לגשת למשאבים של הארגון מהמדינות האחרות האלה.

בדוגמה הזו, קבוצת המכירות יכולה לגשת למשאבים של הארגון רק מארה"ב (המשרד הראשי), מאוסטרליה ומהודו.

שם רמת הגישה sales_access
צוות המכירות מקבל גישה אם הוא מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1 מקור גיאוגרפי
ארה"ב, אוסטרליה, הודו
הקצאה של רמת גישה קבוצה של אנשי מכירות
כל האפליקציות שאנשי המכירות משתמשים בהן

אפשר גם ליצור מדיניות שמונעת גישה ממדינות מסוימות, על ידי ציון שהמשתמשים מקבלים גישה אם הם לא עומדים בתנאים. אתם צריכים לציין את המדינות שאתם רוצים לחסום את הגישה מהן.

שימוש ברמות גישה בתצוגת עץ במקום לבחור כמה רמות גישה במהלך ההקצאה

במקרים מסוימים, כשמנסים להקצות רמות גישה ליחידה ארגונית או לקבוצה מסוימת ולאפליקציה (או לקבוצת אפליקציות), יכול להיות שתוצג הודעת שגיאה עם בקשה לצמצם את מספר האפליקציות או רמות הגישה.

כדי למנוע את השגיאה הזו, אפשר להקטין את מספר רמות הגישה שבהן משתמשים במהלך ההקצאה, על ידי הטמעה שלהן ברמת גישה אחת. רמת הגישה המקוננת מחברת כמה תנאים באמצעות פעולת OR, כשכל תנאי מכיל רמת גישה נפרדת.

בדוגמה הזו, USWest,‏ USEast ו-USCentral נמצאים ב-3 רמות גישה נפרדות. נניח שאתם רוצים שהמשתמשים יוכלו לגשת לאפליקציות אם הם עומדים באחת מרמות הגישה USWest או USEast או USCentral.אתם יכולים ליצור רמת גישה אחת בתצוגת עץ (בשם USRegions) באמצעות האופרטור OR. כשמגיע הזמן להקצות את רמות הגישה, מקצים את רמת הגישה USRegions לאפליקציה של היחידה הארגונית או הקבוצה.

שם רמת הגישה

USRegions

משתמשים מקבלים גישה אם הם:

מתאימים למאפיינים

מאפיין של תנאי 1

(רק רמת גישה אחת לכל תנאי)

רמת גישה

USWest

שילוב של תנאי 1 ותנאי 2 באמצעות

או

משתמשים מקבלים גישה אם הם:

מתאימים למאפיינים

מאפיין התנאי השני

רמת גישה

USEast

שילוב של תנאי 2 ותנאי 3 באמצעות

או

משתמשים מקבלים גישה אם הם:

מתאימים למאפיינים

מאפיין תנאי 3

רמת גישה

USCentral

דרישה למכשיר בבעלות החברה במחשב אבל לא בנייד

חברה יכולה לדרוש מחשב בבעלות החברה, אבל לא מכשיר נייד בבעלות החברה.

קודם כל, יוצרים רמת גישה למחשבים:

שם רמת הגישה

aldesktop_access

המשתמשים מקבלים גישה אם הם

מתאימים למאפיינים

מאפיין של תנאי 1

מדיניות מכשיר


נדרש מכשיר בבעלות החברה

הצפנת המכשיר = לא נתמכת

OS של המכשיר

macOS = 0.0.0

Windows =0.0.0

מערכת ההפעלה Linux‏ = 0.0.0

Chrome OS = 0.0.0

אחר כך, יוצרים רמת גישה למכשירים ניידים:

שם רמת הגישה

almobile_access

המשתמשים מקבלים גישה אם הם

מתאימים למאפיינים

מאפיין של תנאי 1

OS של המכשיר

iOS = 0.0.0

Android = 0.0.0

דרישה לאבטחת מכשיר בסיסית

רוב החברות דורשות עכשיו מהעובדים לגשת למשאבי החברה דרך מכשירים מוצפנים שעומדים בדרישות המינימליות של גרסאות מערכת ההפעלה. חלק מהארגונים גם דורשים מהעובדים להשתמש במכשירים שבבעלות החברה.

אתם יכולים להגדיר את כללי המדיניות האלה לכל היחידות הארגוניות, או רק לאלה שעובדות עם מידע אישי רגיש, כמו מנהלי החברה, מחלקת הכספים או משאבי אנוש.

יש כמה דרכים להגדיר מדיניות שכוללת הצפנת מכשירים, גרסת מערכת הפעלה מינימלית ומכשירים בבעלות החברה. לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות.

רמת גישה אחת שמכילה את כל דרישות האבטחה

בדוגמה הזו, הצפנת המכשיר, גרסת מערכת ההפעלה המינימלית ומאפייני המכשיר שבבעלות החברה נכללים ברמת גישה אחת. המשתמשים חייבים לעמוד בכל התנאים כדי לקבל גישה.

לדוגמה, אם מכשיר של משתמש מוצפן ונמצא בבעלות החברה, אבל לא פועלת בו גרסה תואמת של מערכת ההפעלה, הגישה שלו נדחית.

יתרון: קל להגדרה. כשמקצים את רמת הגישה הזו לאפליקציה, המשתמש צריך לעמוד בכל הדרישות.
חיסרון: כדי להקצות בנפרד את דרישות האבטחה ליחידות ארגוניות שונות, צריך ליצור רמת גישה נפרדת לכל דרישת אבטחה.

שם רמת הגישה device_security
משתמשים מקבלים גישה אם הם: מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1
(אפשר להוסיף את כל המאפיינים לתנאי אחד או
ליצור 3 תנאים ולחבר אותם באמצעות AND).

מדיניות המכשירים
הצפנת המכשיר = מוצפן
נדרש מכשיר בבעלות החברה

מערכת ההפעלה של המכשיר
macOS
Windows
גרסאות Chrome

3 רמות גישה נפרדות

בדוגמה הזו, הצפנת המכשיר, גרסת מערכת ההפעלה המינימלית ומאפייני המכשיר שבבעלות החברה נמצאים ב-3 רמות גישה נפרדות. כדי לקבל גישה, המשתמשים צריכים לעמוד בתנאים של רמת גישה אחת בלבד. זהו OR לוגי של רמות גישה.

לדוגמה, משתמש שיש לו מכשיר מוצפן וגרסה ישנה יותר של מערכת ההפעלה במכשיר אישי מקבל גישה.

יתרון: דרך מפורטת להגדיר רמות גישה. אפשר להקצות רמות גישה שונות ליחידות ארגוניות שונות.
חיסרון: המשתמשים צריכים לעמוד בתנאים של רמת גישה אחת בלבד.

שם רמת הגישה device_encryption
משתמשים מקבלים גישה אם הם: מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1

מדיניות המכשיר
הצפנת המכשיר = מוצפן

שם רמת הגישה corp_device
משתמשים מקבלים גישה אם הם: מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1

מדיניות המכשיר
מכשיר בבעלות החברה = נדרש

שם רמת הגישה min_os
משתמשים מקבלים גישה אם הם: מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1

מדיניות המכשיר
גרסת מערכת ההפעלה המינימלית =
גרסאות Windows, ‏Mac ו-Chrome

רמת גישה אחת עם רמות גישה בתצוגת עץ

בדוגמה הזו, דרישות האבטחה של הצפנת המכשיר, גרסת המינימום של מערכת ההפעלה והמכשיר בבעלות החברה נמצאות ב-3 רמות גישה נפרדות. 3 רמות הגישה האלה מוטמעות בתוך רמת גישה רביעית.

כשמקצים את רמת הגישה הרביעית לאפליקציות, המשתמשים צריכים לעמוד בתנאים של כל אחת מ-3 רמות הגישה המקוננות כדי לקבל גישה. זהו AND לוגי של רמות גישה.

לדוגמה, משתמש שיש לו מכשיר מוצפן וגרסה ישנה יותר של מערכת ההפעלה במכשיר אישי לא יקבל גישה.

יתרון: אתם שומרים על הגמישות של הפרדת דרישות האבטחה בין רמות הגישה 1, 2 ו-3. באמצעות רמת גישה 4, אתם יכולים גם לאכוף מדיניות עם כל דרישות האבטחה.
חיסרון: יומן הביקורת מתעד רק את הגישה שנדחתה לרמת גישה 4 (ולא לרמות גישה 1, 2 ו-3), כי רמות גישה 1, 2 ו-3 לא מוקצות ישירות לאפליקציות.

יוצרים 3 רמות גישה כמו שמתואר בקטע "3 רמות גישה נפרדות" למעלה: "device_encryption",‏ "corp_device" ו-"min_os". אחר כך יוצרים רמת גישה רביעית בשם device_security עם 3 תנאים. לכל תנאי יש רמת גישה כמאפיין. (אפשר להוסיף רק מאפיין אחד של רמת גישה לכל תנאי).

שם רמת הגישה device_security
משתמשים מקבלים גישה אם הם: מתאימים למאפיינים
מאפיין תנאי 1
(רק רמת גישה אחת לכל תנאי)
רמת גישה
device_encryption
שילוב של תנאי 1 ותנאי 2 באמצעות וגם
משתמשים מקבלים גישה אם הם: מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1 רמת גישה
corp_device
שילוב של תנאי 2 ותנאי 3 באמצעות וגם
משתמשים מקבלים גישה אם הם: מתאימים למאפיינים
מאפיין של תנאי 1 רמת הגישה
min_os