חשוב: ב-20 באוקטובר 2016, OAuth 1.0 2LO הוצא משימוש באופן מלא. הדרך הקלה ביותר לעבור לתקן החדש היא להשתמש בחשבונות שירות של OAuth 2.0 עם הענקת גישה ברמת הדומיין.
כשהמשתמשים מתקינים אפליקציה מ-Google Workspace Marketplace, נפתח דף שבו הם מתבקשים לאשר את התנאים וההגבלות של האפליקציה ולאפשר לה גישה לנתונים שלהם בשירותי Google. כשהמשתמש נותן גישה, היא מתועדת באמצעות אסימון גישה מסוג OAuth עם 3 רגליים. (למידע נוסף על אופן הפעולה של גישה מורשית ב-Google Workspace, עיינו בתרשים שמסביר איך OAuth תלת-רגלי פועל ב-Google Workspace).
אחרי שמבטלים טוקן OAuth 2.0 תלת-רגלי של אפליקציה (למשתמש מסוים), האפליקציה לא יכולה לגשת למידע של המשתמש הזה עד שהוא מתקין מחדש את האפליקציה ומאשר מחדש טוקן OAuth 2.0 תלת-רגלי לאפליקציה הזו. בדף אבטחה אפשר לראות את כל טוקני OAuth 2.0 התלת-רגליים הפעילים של משתמש מסוים באפליקציה מסוימת. הצגת האסימונים וביטולם מתבצעים לפי משתמש ולפי אפליקציה.
כדי לשפר את אבטחת החשבון של משתמשים בשירות Google, אסימוני OAuth 2.0 שהונפקו לגישה למוצרים מסוימים מבוטלים כשמשתמש משנה את הסיסמה שלו.
חלק מהאפליקציות שמשתמשות בשיטת האימות OAuth 2.0 כדי לגשת למוצרים מסוימים מפסיקות לגשת לנתונים כשמאפסים את הסיסמה של המשתמש.
מה ההבדל בין OAuth עם 2 רגליים ל-OAuth עם 3 רגליים?
ב-Google, אימות OAuth דו-כיווני משמש בדרך כלל לאפליקציות שמנוהלות על ידי אדמינים, בכך שאדמין מעניק לאפליקציה כמו Tripit גישה לנתונים של שירות Google עבור כל המשתמשים בדומיין שלו. הנתונים הנפוצים שמתבקשת גישה אליהם כוללים: הקצאת הרשאות לקבוצות, הקצאת הרשאות למשתמשים, יומן ואנשי קשר.
OAuth עם 3 רגליים מתייחס בדרך כלל לאפליקציות בניהול המשתמש, שבהן משתמש בדומיין יכול להוריד אפליקציות ספציפיות מ-Google Workspace Marketplace ולהתקין אותן באמצעות חשבון Google המנוהל שלו. עם זאת, בקטע האבטחה אתם יכולים לראות לאילו אפליקציות צד שלישי המשתמשים שלכם נתנו גישה לנתונים שלהם בחשבון Google, ולבטל טוקנים של OAuth 2.0 עם 3 רגליים.
מידע נוסף זמין בתרשימים בנושא OAuth דו-רגלי וOAuth תלת-רגלי (באנגלית בלבד).