אפשר להשתמש בפקודה sync-cmd וב-Google Cloud Directory Sync (GCDS) כדי להריץ סנכרונים משורת הפקודה.
מתי כדאי לסנכרן משורת הפקודה
כשמגדירים או משנים את התצורה, צריך להריץ סנכרון ידני מ-Configuration Manager. כך תוכלו לבדוק את הנתונים המסונכרנים ולוודא שהם תקינים. פרטים נוספים זמינים במאמר בנושא ביצוע סנכרון ידני.
אחרי שמסיימים לבצע שינויים בהגדרות, אפשר להשתמש בשורת הפקודה כדי להפוך את תהליך הסנכרון לאוטומטי. אפשר לשלב סנכרונים בכל סקריפט לתזמון או לביצוע פעולות בקבוצות שרוצים להשתמש בו. אפשר גם להשתמש בכלי של צד שלישי כדי להפוך את הסנכרון לאוטומטי. פרטים נוספים מופיעים במאמר בנושא תזמון סנכרונים אוטומטיים.
שימוש בשורת הפקודה
מריצים את הפקודה sync-cmd מהספרייה שבה מותקן GCDS ומזינים את הפקודה בשורה אחת. אפשר להשתמש בארגומנטים של הפקודה שמפורטים בהמשך כדי לבצע מגוון פעולות, כמו:
- מחילים את השינויים שזוהו.
- קריאת קובץ ספציפי.
- מגדירים את רמת הפירוט של הרישום ביומן.
טיפ: כדי לקבל מידע על ארגומנטים של פקודות שזמינים, מזינים sync-cmd -h.
ארגומנטים ודוגמאות לפקודות
ארגומנטים של פקודות
| ארגומנט (אפשר להשתמש באחת מהאפשרויות) | תיאור |
|---|---|
-a |
מיישם את כל השינויים שזוהו.
הערה: אם לא משתמשים בארגומנט הזה, הסינכרון מופעל כבדיקה בלבד ולא מתבצעים שינויים בחשבון Google. כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר, כדאי להריץ סנכרון בדיקה בלי הארגומנט הזה לפני שמריצים סנכרון מלא עם הארגומנט. |
-c |
מציין את קובץ התצורה של ה-XML לטעינה.
חשוב: חובה לכלול קובץ XML תקין עם הארגומנט הזה. פרטים נוספים זמינים במאמר איך עובדים עם קובצי תצורה. |
-cs |
לא כולל סכימות בהתאמה אישית.
משתמשים באפשרות הזו אם לא רוצים לסנכרן נתונים של סכימה מותאמת אישית עבור משתמשים. |
-d |
מתעלם ממגבלות המחיקה שהוגדרו. |
-f |
האפשרות הזו מוחקת את העותק שבזיכרון המטמון של נתוני חשבון Google לפני הפעלת הסנכרון.
חשוב: שימוש לא נכון עלול לגרום לירידה בביצועים. אל תשתמשו באפשרות הזו אלא אם קיבלתם הנחיה לעשות זאת מהתמיכה. |
-g |
החרגת קבוצות.
משתמשים באפשרות הזו אם רוצים לסנכרן משתמשים, אבל לא קבוצות. |
-h |
מציג מידע על עזרה ויוצא. |
-l |
מחליפה את רמת היומן שמוגדרת כברירת מחדל או את רמת היומן שהוגדרה בערך שצוין. הערכים החוקיים (בסדר עולה של רמת הפירוט) הם FATAL, ERROR, WARN, INFO, DEBUG ו-TRACE.
ברוב המקרים, מומלץ להגדיר את רמת היומן ל-INFO. |
-lic |
לא כולל רישיונות.
משתמשים באפשרות הזו אם לא רוצים לסנכרן נתוני רישיונות של משתמשים. |
-o |
מגביל את כל הסנכרונים הפעילים למופע יחיד לכל קובץ תצורה של XML. כך אפשר למנוע הפעלה של כמה מופעים בטעות (לדוגמה, דרך מתזמן או משימת cron). הארגומנט תקף רק עם הארגומנט כדי לפתור את הבעיה, אפשר לעבור אל למה GCDS לא מריץ סנכרון משורת הפקודה? |
-ou |
החרגה של יחידות ארגוניות. |
-r |
כותב דוחות לקובץ פלט שצוין, בנוסף ליומן. |
-s |
לא כולל אנשי קשר משותפים. |
-u |
לא כולל משתמשים.
כדאי לבחור באפשרות הזו אם רוצים לסנכרן קבוצות, אבל לא משתמשים. |
-v |
מוצג מידע קצר על גרסת האפליקציה. |
-V |
האפשרות הזו מציגה מידע מפורט על גרסת האפליקציה, אבל לא מסנכרנת אותו. |
דוגמאות
Windows
דוגמה 1: הפעלת סנכרון מדומה באמצעות קובץ התצורה של XML C:\Users\user\gdcs-config.xml:
sync-cmd -c C:\Users\user\gdcs-config.xml
דוגמה 2: הרצת סנכרון מלא, כולל החלת שינויים שזוהו, באמצעות קובץ התצורה C:\Users\user\gdcs-config.xml:
sync-cmd -a -c C:\Users\user\gdcs-config.xml
Linux
דוגמה 1: הפעלת סנכרון מדומה באמצעות קובץ התצורה של XML: /path/gcds-config.xml:
sync-cmd -c /path/gcds-config.xml
דוגמה 2: הרצת סנכרון מלא, כולל החלת שינויים שזוהו, באמצעות קובץ התצורה של XML /path/gcds-config.xml:
sync-cmd -a -c /path/gcds-config.xml
בדיקת קוד היציאה
אחרי שמריצים את הסנכרון או את הסימולציה משורת הפקודה, מקבלים אחד מקודי היציאה הבאים:
- 0 – הסנכרון הושלם ללא בעיות, וכל השינויים לא חורגים מהמגבלות שהוגדרו.
- 255 – הסימולציה הושלמה. או שהסנכרון הושלם ויש בעיות בסנכרון, כמו שינויים שחרגו מהמגבלות שהוגדרו או משתמש שלא הצליח להסתנכרן.
השלב הבא
חשוב לעקוב אחרי כל הסנכרונים ולבדוק באופן קבוע אם יש הודעות. פרטים נוספים מופיעים במאמר בנושא הגדרת ההתראות.
Google, Google Workspace וסימנים וסמלי לוגו קשורים הם סימנים מסחריים של Google LLC. כל שמות החברות והמוצרים האחרים הם סימנים מסחריים של החברות שאליהן הם משויכים.