Google כתור ספק זהויות (IdP) תומך בפרמטר login hint כדי לפשט את הכניסה למשתמשים כשהם מבצעים כניסות שיוזם ספק שירות (SP). אם יש רמזים לכניסה, שרת האימות של Google משתמש ברמז כדי:
- מילוי מראש של שדה האימייל: שרת האימות ממלא מראש את כתובת האימייל בטופס הכניסה, וכך חוסך למשתמש שלב.
- הפעלת התחברות ישירה: אם למשתמש שמקושר לרמז כבר יש סשן פעיל ב-Google, השרת יכניס אותו אוטומטית לחשבון, וכך יספק חוויה חלקה.
דרישות מספק השירות
אם האפליקציה יודעת את הזהות של המשתמש שמנסה להיכנס, היא יכולה לכלול את פרמטר רמז הכניסה (login_hint) בבקשת ה-HTTP לכתובת ה-URL של הכניסה היחידה. הערך של login_hint צריך להיות NameID של המשתמש, כמו בדוגמה הבאה:
https://www.accounts.google.com/o/saml2/idp?idpid=<customer_id>&login_hint=<email_id_of_the_user>
הערה: ספק הזהויות של Google שמתבסס על SAML לא משתמש ב-NameID שעשוי להיות קיים ברכיב Subject של AuthnRequest. במקום זאת, אתם צריכים להשתמש ב-login_hint.
אופן הפעולה של הכניסה כשמשתמשים ברמז להתחברות
בטבלה הבאה מפורט סיכום של ההבדלים בתהליך הכניסה של משתמשים ל-Google כשפרמטר רמז הכניסה מופיע בבקשת SAML:
| משתמשים שמחוברים לחשבון | ערך של רמז להתחברות | התנהגות |
|---|---|---|
| ללא | לא קיים | המשתמש רואה את דף הכניסה הרגיל של Google. |
| user@domain.com | כתובת האימייל בדף הכניסה של Google מאוכלסת מראש בכתובת user@domain.com. | |
| user1@domain.com | לא קיים | דף הכניסה של Google נדלג והמשתמש user1 נכנס ישירות לספק השירות. |
| user1@domain.com | ||
| user2@domain.com | דף הכניסה של Google ימולא מראש עם user2@domain.com. | |
| user1@domain.com user2@domain.com |
לא קיים | במסך בחירת חשבון Google מוצגים כל המשתמשים שמחוברים לחשבון. |
| user1@domain.com |
דף הכניסה של Google נדלג והמשתמש user1 נכנס ישירות לספק השירות. |
|
| user2@domain.com | דף הכניסה של Google נדלג, והמשתמש user2 נכנס ישירות לספק השירות. | |
|
user3@domain.com |
דף הכניסה של Google עם המידע user3@domain.com שמולא מראש. |