דוגמאות לביטויים רגולריים

• ‫‎\W תואם לכל תו שהוא לא אות, ספרה או קו תחתון. היא מונעת מהביטוי הרגולרי להתאים לתווים לפני או אחרי הביטוי.

• בדוגמה 2, התו ‎\s תואם לתו רווח, והמחרוזת {0,3} מציינת שיכולים להיות 0 עד 3 רווחים בין המילים stock ו-tip.

• ‫^ מתאים לתחילת שורה חדשה. מאפשרת לביטוי הרגולרי להתאים לביטוי אם הוא מופיע בתחילת השורה, בלי תווים לפניו.

• ‫$ מתאים לסוף השורה. מאפשר לביטוי הרגולרי להתאים לביטוי אם הוא מופיע בסוף השורה, ללא תווים אחריו.

• בדוגמה 3, ‏(s) תואם לאות s, והמחרוזת {0,1} מציינת שהאות יכולה להופיע 0 או 1 פעמים אחרי המילה tip. לכן, הביטוי הרגולרי תואם ל-stock tip ול-stock tips. אפשר גם להשתמש בתו ? במקום {0,1}

• בלוני
• לְתַקֵן
• drat
• fooey
• gosh darnit
• heck

• ‫(...) מקבץ את כל המילים, כך שמחלקת התווים ‎\W חלה על כל המילים בתוך הסוגריים.

• ‫(?i) גורם להתאמת התוכן ללא תלות באותיות רישיות.

• ‫‎\W תואם לכל תו שהוא לא אות, ספרה או קו תחתון. היא מונעת מהביטוי הרגולרי להתאים לתווים לפני או אחרי המילים או הביטויים ברשימה.

• ‫^ מתאים לתחילת שורה חדשה. מאפשרת לביטוי הרגולרי להתאים למילה אם היא מופיעה בתחילת השורה, בלי תווים לפניה.

• ‫$ מתאים לסוף השורה. מאפשר לביטוי הרגולרי להתאים למילה אם היא מופיעה בסוף השורה, בלי תווים אחריה

• הסימן | מציין 'או', כך שהביטוי הרגולרי תואם לכל אחת מהמילים ברשימה.

• ‫‎\s מתאים לתו רווח. משתמשים בתו הזה כדי להפריד בין מילים בביטוי.

דוגמה לשימוש

• f@st c@sh
• f@$t c@$h
• fa$t ca$h

f[a4@][s5\$][t7] +c[a4@][s5\$]h

• התו \W לא נכלל, כדי שתווים אחרים יוכלו להופיע לפני או אחרי כל אחת מהווריאציות של fast cash. לדוגמה, הביטוי הרגולרי עדיין תואם לטקסט fast cash בדוגמה הבאה:

מזומן מהיר!! או ***f@st ca$h***

• ‫[a4@] מתאים לתווים a,‏ 4 או @ במיקום התו השני במילה, ומשקף החלפות נפוצות של אותיות ששולחי ספאם משתמשים בהן כדי להתחמק מהתאמות פשוטות של טקסט.

• ‫‎\W תואם לכל תו שהוא לא אות, ספרה או קו תחתון. היא מונעת מהביטוי הרגולרי להתאים תווים לפני או אחרי כתובת האימייל.

• ‫^ מתאים לתחילת שורה חדשה. מאפשרת לביטוי הרגולרי להתאים לכתובת אם היא מופיעה בתחילת השורה, בלי תווים לפניה.

• ‫$ מתאים לסוף השורה. מאפשר לביטוי הרגולרי להתאים לכתובת אם היא מופיעה בסוף השורה, בלי תווים אחריה.

• ‫[‎\w.\-] מתאים לכל תו של מילה (a-z,‏ A-Z,‏ 0-9 או קו תחתון), לנקודה או למקף. אלה התווים התקפים הנפוצים ביותר בחלק הראשון של כתובת אימייל. התו '-' (שמציין מקף) חייב להופיע אחרון ברשימת התווים בתוך הסוגריים המרובעים.

• התו '\' לפני המקף והנקודה "מבטל" את התווים האלה – כלומר, הוא מציין שהמקף והנקודה הם לא תווים מיוחדים של ביטוי רגולרי. אין צורך להשתמש בתו בריחה לנקודה בתוך הסוגריים המרובעים.

• ‫{0,25} מציין שיכולים להופיע 0 עד 25 תווים מקבוצת התווים הקודמת לפני הסמל @. הגדרת האימייל של סינון לפי עמידה במדיניות תומכת בהתאמה של עד 25 תווים לכל ערכת תווים בביטוי רגולרי.

• הפורמט (...) מקבץ את הדומיינים, והתו | שמפריד ביניהם מציין 'או'.

• הסימן '\' לפני כל נקודה מבטל את המשמעות המיוחדת של הנקודה – כלומר, הוא מציין שהנקודה היא לא תו מיוחד של ביטוי רגולרי.
• בדוגמה 1, אין תווים אחרי הנקודה האחרונה, ולכן הביטוי הרגולרי תואם לכל כתובת IP שמתחילה ב-192.168.1., ללא קשר למספר שמגיע אחריה.
• בדוגמה 2, הביטוי ‎\d תואם לכל ספרה מ-0 עד 9 אחרי הנקודה האחרונה, והביטוי ‎{1,3} מציין שאחרי הנקודה האחרונה יכולות להופיע הספרות 1 עד 3. במקרה הזה, הביטוי הרגולרי תואם לכל כתובת IP מלאה שמתחילה ב-192.168.1.. הביטוי הרגולרי הזה תואם גם לכתובות IP לא חוקיות, כמו 192.168.1.999.

• PO nn-nnnnn
• PO-nn-nnnn
• מס' הזמנת רכש nn nnnn
• PO#nn-nnnn
• PO nnnnnn

• ‫‎\W תואם לכל תו שהוא לא אות, ספרה או קו תחתון. הוא מונע מהביטוי הרגולרי להתאים תווים לפני או אחרי המספר.

• ‫^ מתאים לתחילת שורה חדשה. הביטוי הרגולרי יכול להתאים למספר אם הוא מופיע בתחילת השורה, בלי תווים לפניו.

• ‫$ מתאים לסוף השורה. מאפשר לביטוי הרגולרי להתאים למספר אם הוא מופיע בסוף השורה, בלי תווים אחריו.

• ‫[#\-] מייצג סימן סולמית או מקף אחרי האותיות po, והערך {0,1} מציין שאחד מהתווים האלה יכול להופיע אפס או פעם אחת. הסימן – (שמציין מקף) חייב להופיע אחרון ברשימת התווים בתוך הסוגריים המרובעים.

• ‫‎\s מתאים לרווח, ו-‎{0,1} מציין שרווח יכול להופיע אפס או פעם אחת.

• ‫‎\d מתאים לכל ספרה מ-0 עד 9, והערך {2} מציין שצריכות להופיע בדיוק 2 ספרות במיקום הזה במספר.